פסק-דין בתיק ת"ק 005747/01

1.         התובעים הם בעלי זכויות בשני חדרי משרדים בבית "כלל" ברחוב דרוינוב 5 בתל אביב (להלן: "המושכר").

2.         הנתבע 1 שכר את המושכר מהתובעים ובין הצדדים נחתם הסכם שכירות ביום 1/9/99 (להלן: "הסכם השכירות").

הנתבעת 2 ערבה להתחיבויות הנתבע 1 עפ"י הסכם השכירות.

3.         התביעה דנן היא תביעה על סך 8,932.97 ש"ח בגין חובות, אותם דורשים התובעים מהנתבע על פי הסכם השכירות.

4.         רכיבי התביעה הם כדלקמן :

דמי שכירות לחודשים נובמבר - דצמבר 99                     4,950 ש"ח

חשבונות טלפון                                                              582  ש"ח

ארנונה                                                                          1,235.80 ש"ח

יעוץ משפטי והוצאות בגין המשפט                                   1,000 ש"ח

ריבית בסך 15%                                                             1,165.17 ש"ח

סה"כ                                                                            8,932.97 ש"ח

5.         התובע הגיש תביעה בעבר נגד הנתבע וביום 1/3/2001 נמחקה התביעה נגד הנתבע במסגרת ת.ק. 7069/00 בהעדר הופעה מטעם התובע.

6.         הנתבע הגיש בקשה  למחיקת התביעה על הסף וזאת מאחר ולטענתו קיים מעשה בי-דין שכן התביעה נגדו בגין אותה עילת תביעה נמחקה.

במהלך הדיון, לאחר שהובהר לנתבע כי מחיקת תביעה אינה יוצרת מעשה בי-דין (וזאת בניגוד לדחיית התביעה), זנח הנתבע טענתו זו וטען את טענות הגנתו בעל פה.

7.         טענות הנתבע :

א.          בהסכם השכירות אמנם נקבעה תקופת שכירות מחודש ספטמבר 99 עד 31/8/2000 (סע' 3 להסכם השרירות) אך סוכם בע"פ בין הצדדים, כי השכירות היא לתקופת ניסיון שכן הנתבע ביקש לפתוח עסק רק לצורך ניסיון.

סעיף 29 להסכם השכירות קבע:

"השוכר יוכל לסיים חוזה זה ע"י הודעה מוקדמת של 60 יום בכל מועד".

ב.                  הנתבע טען כי מימש זכותו זו ובתחילת חודש אוקטובר 99 הודיע לתובע כי הוא מבקש לסיים את החוזה.